◐ תקציר פתוחמדפסות תלת־ממד וציוד לעיבוד לאחר הדפסה.
הדפסת תלת־ממד | טכנולוגיות הדפסה | LuxCreo
DLP, SLA או MSLA? ההבדלים שחשוב להכיר בהדפסה דנטלית
מדפסות תלת־ממד דנטליות יכולות להיראות דומות מבחוץ, אך הדרך שבה הן מקשות את השרף שונה. ההבדל המרכזי בין DLP, SLA ו־MSLA הוא אופן החשיפה לאור: הקרנה של שכבה שלמה, סריקה באמצעות לייזר או הקרנת אור דרך מסכה דיגיטלית.
הבדלים אלה משפיעים על אופן בניית השכבה ועל משך מחזור ההדפסה. עם זאת, איכות המכשור המתקבל אינה תלויה בטכנולוגיית החשיפה בלבד, אלא גם בחומר, בפרופיל ההדפסה, במנגנון הפרדת השכבות ובתהליך העיבוד לאחר הייצור.
בהשוואה בין מערכות הדפסה למרפאת שיניים, חשוב לבחון את התהליך המלא ולא להסתפק בנתון הרזולוציה או במהירות ההדפסה המוצהרת.
01 | שלוש טכנולוגיות, שלוש דרכים להקשיית השרף
שלוש הטכנולוגיות מבוססות על שימוש באור להקשיית שרף פוטופולימרי. ההבדל הוא בדרך שבה האור מגיע לאזורים המיועדים להדפסה.
DLP – הקרנה של שכבה שלמה
Digital Light Processing משתמשת במערכת הקרנה המבוססת על רכיב מיקרו־מראות דיגיטלי (DMD). הרכיב יוצר תבנית אור, המוקרנת על השרף ומקשה את כל האזורים המתוכננים בשכבה במהלך חשיפה אחת.
SLA – סריקה באמצעות לייזר
Stereolithography משתמשת בקרן לייזר הנעה לאורך הגאומטריה המתוכננת. הלייזר מקשה את השרף בהדרגה, כשהוא עובר בין האזורים המרכיבים את השכבה.
MSLA – הקרנת אור דרך מסכה דיגיטלית
Masked Stereolithography משתמשת במקור אור ובמסכה דיגיטלית, בדרך כלל מסך LCD, הקובעת אילו אזורים בשכבה ייחשפו לאור. בדומה ל־DLP, ניתן להאיר את השכבה כולה במהלך חשיפה אחת. LFD היא תצורה ייעודית של טכנולוגיית חשיפה באמצעות מסכה, המתוארת במאמר המקור של LuxCreo.
ההבחנה המרכזית: ב־DLP וב־MSLA תבנית השכבה נחשפת לאור במקביל, ואילו ב־SLA המבוססת על סריקת לייזר, הקרן מתקדמת לאורך הגאומטריה. ההבדל משפיע על אופן חישוב זמן החשיפה, אך אינו קובע לבדו את משך ההדפסה הכולל.
ההבחנה המרכזית: ב־DLP וב־MSLA תבנית השכבה נחשפת לאור במקביל, ואילו ב־SLA המבוססת על סריקת לייזר, הקרן מתקדמת לאורך הגאומטריה. ההבדל משפיע על אופן חישוב זמן החשיפה, אך אינו קובע לבדו את משך ההדפסה הכולל.
ההרשמה חינם. אותו חשבון ממשיך לאותה נקודה במאמר אחרי הכניסה.